פסק-דין בתיק ת"א 6173-12-10

1.        הרקע לבקשה

התובע 1/מבקש (להלן גם: "התובע")  הינו הבעלים של חברת עבודות מתכת. הנתבעים/משיבים  היו הבעלים של נכס ברחוב החומה 2 בראשון לציון (להלן " הנכס"). בין הצדדים נחתם ביום 1/1/08 הסכם למכירת הנכס.

בהסכם נקבעו תנאים שונים וביניהם, כי מועד פינוי הנכס יהא ביום 31/12/08. יחד עם זאת, נקבע כי במתן הודעה מתאימה מראש ובתשלום דמי שכירות ששיעורם נקבע, יהיו הנתבעים רשאים להחזיק בנכס עד ליום 31/12/09.עוד נקבע בהסכם כי, " מועד התשלום ומסירת החזקה כמפורט בהסכם הינם תנאים עיקריים ויסודיים ואי עמידה בהם תחשב להפרה יסודית של הסכם זה". על פי כתב התביעה, על אף שהודיעו הנתבעים על פינוי הנכס עד ליום 30/11/09, הרי שבפועל פונה זה רק ביום 30/12/09. בכך, נטען, הפרו הנתבעים  את ההסכם הפרה יסודית ואף לא שילמו את דמי השכירות עבור חודש נובמבר 2009.

2.       זאת ועוד, על פי ההסכם, התחייבו הנתבעים למסור את החזקה בנכס במצבו כפי שהיה במועד החתימה. לאחר שהגיש התובע בקשה לצו מניעה, אשר ימנע מהתובעים להוציא מהנכס חפצים השייכים לו על פי ההסכם, הגיעו הצדדים ביום 9/12/09 להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין, לפיו " לא יפורקו קווי חשמל, קופסאות חשמל, מערכת כיבוי אש כולל מתזים, צינורות מים וצינורות אוויר למערכת מיזוג אוויר".  על אף האמור בפסק הדין, טוען התובע כי הנתבעים נטלו את המטפים שהוצמדו לקירות הנכס וכן את המאווררים. בשל מחדליהם האמורים של הנתבעים, עותר התובע לבית המשפט לקבלת סעד  בסכום של 287,531 ש"ח.

3.       בחלקו השני של כתב התביעה המקורי, פורטה תביעתה של התובעת 2- החברה אשר הייתה רשומה על שם התובע 1. הואיל ומצאתי שכתב התביעה לא פירט דיו את עילת התביעה של התובעת 2, הוריתי ביום 1/4/12 על תיקון כתב התביעה.

בהמשך, הגיש התובע 1,  באיחור, כתב תביעה מתוקן, ממנו נמחקה התובעת 2 ואילו נזקיה "הועמסו" על התובע 1. משכך, קבעתי כי התביעה המתוקנת היוותה "מקצה שיפורים" לתביעה המקורית והוריתי ביום 23/10/12 על מחיקת כתב התביעה המתוקן, באופן שתישאר התביעה המקורית ללא התובעת 2 וללא הנזקים שנתבעו עבורה.

כן, הוריתי לתובע להגיש תצהירי עדות ראשית בתוך 30 יום, שאם לא כן, תמחק תביעתו מחוסר מעש.

4.       ביום 2/12/12, הגישו הנתבעים בקשה לדחיית התביעה מחמת אי הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע.  ביום 4/12/12, לאחר שנתנה החלטתי המעבירה את בקשת הנתבעים לתגובת הנתבע, הוגשה הבקשה שלפני, אשר עניינה פיצול סעדים והארכת מועד להגשת תצהירי התובע ב- 48 שעות לאחר מתן ההחלטה בבקשה. בבד בבד עם הגשת תגובת הנתבעים לבקשה זו, הוגשה בקשתם למתן החלטה בבקשת הנתבעים לדחיית התביעה.

5.      טענות התובע

התובע מציין כי  בשל מחדל, הוגשה התביעה המקורית על סכום של 250,000 ש"ח בלבד, כאשר מירב הנזק- בסכום של כ- 600,000 ש"ח יוחס בטעות לתובעת 2, אשר בינה לבין הנתבעים אין יריבות משפטית.

עם זאת, טוען התובע כי נזקיו חמורים ועולים בהרבה על סכום התביעה המקורית  ואין זה סביר שבגין מחדל דיוני, שלו כאמור איננו מתכחש, ואשר בגינו שילם הוצאות ניכרות, ייאלץ לוותר על מרבית נזקו.

לפיכך, עותר הוא לבית המשפט בבקשה לפיצול סעדיו, באופן שבו יהא באפשרותו להגיש תביעה נוספת בגין הנזקים שהושמטו מכתב התביעה המקורי. זאת, בין היתר, משעה שהמועד להגשת בקשה לפיצול סעדים הינו בכל עת טרם נסתיים ההליך וטרם ניתן פסק דין.

התובע מבהיר כי מדובר בעילת תביעה אחת המצמיחה סעד אחד ולפיכך, ניהול ההליך באופן זה, מבלי שיותר פיצול הסעדים, יוביל למצב בו לא יוכל להגיש תביעה נוספת ויאבד את זכותו לקבלת פיצוי בגין הנזקים הנוספים.

בהמשך, מבקש הוא כי בית המשפט יאריך המועד להגשת תצהירי עדותו הראשית עד ל- 48 שעות לאחר מתן ההחלטה בבקשה.

לחילופין, מבקש התובע כי בית המשפט ימחק את התביעה ללא צו להוצאות כאשר טרם נידונה התביעה לגופה, זאת על מנת שיהא באפשרותו להגיש את התביעה בשנית כשהיא כוללת את מלוא הנזק המבוקש.

6.      תגובת הנתבעים

לטענת הנתבעים, אין זו בקשה לפיצול סעדים, כי אם ניסיון ל"עקוף" את החלטת בית המשפט מיום 23/10/12 בדבר מחיקת כתב התביעה המתוקן. לשיטתם, התובע עצמו לא הגיש מעולם בקשה לתיקון כתב התביעה, וכאשר הוגש, היה זה שלא במועד ושלא במתכונת שאושרה על ידי בית המשפט. בנוסף טוענים הם כי מדובר בבקשה לפיצול סעד כספי אחד, בעוד שעל פי התקנות מותר פיצול הסעדים מקום בו מדובר בסעדים שונים הנובעים מעילת תביעה אחת.  ומקל וחומר אין להתירו שעה שהצורך בפיצול נולד אך בעטיים של מחדלי התובע.